במסגרת פרויקט נתב"ג 2000 של רשות שדות התעופה, תוכננו משני צידי טרמינל 3 שני אזורי תמך (מערבי ומזרחי) באזורים אלו מוקמו מבנים לוגיסטים למיניהם, הנגרים, רחבות תפעול, תחזוקה וכיו"ב, תפקיד אזורי התמך הוא לשרת את פעילות הטרמינל ולהעניק לה את התמיכה הלוגיסטית הנדרשת.

תחנת הטיפול באוטובוסים משמשת כמרכז לטיפול שוטף ואחזקת דרג א' לכל האוטובוסים המיועדים להסעת נוסעים בין הטרמינלים לבין המטוסים.

המבנה ממוקם בקירבה יחסית למסלולים, ומהווה מעין אבן חן המקדמת את הממריאים והנוחתים. בשל היותו של הבניין מבודד יחסית הוא מתבלט בין המבנים הגדולים יותר.

הבניין כולל בין היתר שטחי טיפולים, שטחי רחצה, אזורי כלים וחלפים, משרדים ותחנת טרנספורמציה אזורית. כל פונקציות המבנה תחת גג פלדה בגמר פח אלומיניום כסוף.

העמדת הבניין מאפשרת כניסה ויציאה נוחים מתאי הטיפולים – בהתאם לפעילות השוטפת.

עיצוב הגג נובע מהצורך לגשר על פני מפלסי הטיפולים הגבוהים ואזורי האחסון והמשרדים הנמוכים יותר, כשבתווך מעל האזורים הנמוכים, מוקמה גלריה של חצי קומה המשמשת כקומת מערכות.

הגג יוצר תחושת ריחוף מעל המבנה הכבד יותר, המחופה באבן. צידי הגג מחזקים תחושה זו ביצירת קימורי פח אלומיניום המלווים את קשתיות הגג ומעניקים עובי ונפח ליחידת הגג "היושבת" על המבנה כשקירות המסך העליונים בשלוש חזיתות המבנה יוצרים את הנתק מהמסה, בעוד שהגג עצמו מתקשר באמצעות המחברים הכדוריים בהיקף.