הצורך
מסוף התחבורה היבשתית מיועד לקבוצות תיירים מאורגנות הנוחתות בנתב"ג. המסוף בשטח של 2,000 מ"ר ממוקם ממערב לטרמינל 3 ומחובר ישירות ליציאה המערבית של הטרמינל. תכנון הטרמינל היה צריך לענות על הצורך בהתאמה לתנועה רבה יחסית של נוסעים בזמן קצר והשתלבות פונקציונלית וויזואלית במבנה טרמינל 3.
החזון
הטרמינל יועד להיות מקום נעים ונוח, הכולל הגנה מפני מזג האוויר המשתנה, לריכוז של נוסעים והמתנתם לפני העלייה לאוטובוס, תוך שמתאפשרת תנועה נפרדת ובטוחה של הנוסעים והאוטובוסים במינימום קונפליקטים.
התכנון
התכנון נותן מענה להגנה על הנוסעים מפני מזג האוויר באמצעות יצירת מבואת יציאה מהטרמינל שתיצור חיץ בין אוויר החוץ לפנים על-ידי חלל עם דלתות הזזה כפולות ובכך גם מיזוג האוויר לא "יברח" החוצה ובאותה הזדמנות גם תחסם מכת הרוח ממערב. כמו כן, תוכנן קירוי שייתן מענה להגנה מפני גשם ושמש בעת העמסת האוטובוסים בכבודה ועלייתם של הנוסעים.
עקרונות נוספים שיושמו בתכנון הם: יצירת מרחב בו מתרכזות הקבוצות במקום מוגדר אחד ויוצאות בנוחות לעבר האוטובוסים, קיום הפרדה בין תנועת כלי רכב להולכי רגל ותכנון תוואי מתאים ונוח לתנועת נוסעים עם עגלות. בכדי להבטיח תנועה חלקה הן של האוטובסים והן של הולכי הרגל שולבו בתכנון מינימום הפרעות אנכיות (עמודי קירוי).
עיצוב הטרמינל עושה שימוש בדימויים מעולם התעופה בשפה אדריכלית ברורה ונקייה, ומשלב חומרים הנמצאים בשימוש בטרמינל 3 כגון: זכוכית, אלומיניום וכד'.