הגשר, הממוקם מעל רחוב בן גוריון, מקשר בין שמורת אגם החורף לשמורת האירוסים. במקביל לצורך בקשר בין השמורות קיים כמובן הצורך בקשר האנושי בין השכונות ממזרח וממערב לדרך בן גוריון וכן בין קהל המבקרים בשמורות הטבע.

הגשר מהווה ציר מקשר להולכי רגל ורוכבי אופניים בין שמורת אגם החורף ממזרח לבין שמורת האירוסים ממערב.

הפריה וחדירה מינימאלית לשמורות עצמן ויצירת חיבור המשכי למערכת השבילים הקיימים והמתוכננים בשמורות. שמורת האירוסים הינה חלק משביל ישראל ו"סיפוח" אגם החורף אליה יכול לשמש כבונוס נוסף במסלול זה. כמו כן, המטרה הייתה ליצור רצף שבילים המנתק את המטיילים מהמולת הכביש, ע"י המשכיות התחושה שבטיול בשמורות, תוך כדי הקניית ערכים אקולוגיים לאוכלוסייה העוברת על הגשר.

מיצוב הגשר כאייקון בכניסה לעיר תוך התייחסות לנראות ולמבטים הן מצד העוברים בגשר והן מצד אלו החוצים מתחתיו בארבעת הכיוונים.

התכנון כלל יצירת מבנה המשדר תנועה מתמדת מנקודת מבטו של הולך הרגל ומנקודת מבטו של הנוסע ברכב העובר תחתיו. בנוסף לכך, נעשה שימוש במערכת המורכבת מעמוד שידרה, חוליות וצלעות השזורות לאורכו, בדומה לאורגניזם חי.

עקרונות התכנון הנוספים כללו ניצול הטופוגרפיה המקומית ושמירה על יצירת חשיפה הדרגתית לנוף כאשר בשיאה הפוגה הצופה על המשך הגשר ממערב בכללותו על רקע שמורת האירוסים וחוף הים; כמו גם שמירה על שיפועים נוחים עבור משתמשי הגשר, ע"י ניצול הנקודה הגבוהה בדופן המזרחית של שד' בן גוריון לחיבור הגשר.

בתכנון הגשר ניתנה גם התייחסות למראהו הן ביום והן בלילה.