חברת החשמל החליטה להקים קמפוס מרכזי חדש ולרכז תחת קורת גג אחת מגוון רחב של יחידות הפזורות כיום במקומות שונים באזור המרכז. ההעברה תיצור חסכון בעלויות תפעול, תבטל כפילויות ותפנה יחידות השוכנות כיום על קרקעות יקרות באזורי ביקוש.

פרויקט הדגל של חברת החשמל מיועד לשלב בתוכו את החטיבות והיחידות החשובות ביותר של החברה באזור המרכז והדרום. הן כוללות פונקציות מגוונות כגון משרדים, תפעול, הדרכה, מעבדות, לוגיסטיקה, בתי מלאכה, חוות שרתים, חדרי פיקוח ומתחמי רווחה.

סמיכות המבנה לצירי תנועה ראשיים ולתחנת רכבת עתידית, יחד עם העובדה שמדובר בחברה המייצרת חשמל, הובילו לכך שהתכנון יבטא דינמיות ותנועה זורמת ויתאים בזאת גם לתצורת המגרש ולשפה שהוא מייצר. בתכנון הושם הדגש לנראות המבנה ביום ובלילה וכן לעובדת היותו נצפה בעיקר על ידי נוסעים בתנועה מוטורית ולא רגלית.

הפרויקט כולל מבנה מרכזי בעל שלושה אגפים וקומת מרתף הכוללת חוות שרתים, וכן מבנה נפרד של בית מלאכה. המבנה מורכב משני פלחים קשתיים במפלסי גובה שונים, העומדים אחד אחרי השני, ומאכלסים את רוב שטחי המשרדים בפרויקט. פלחים אלו מונחים על שני אגפים נמוכים יותר, בעלי אופי אורתוגונלי, המהווים את המסד המרכזי של הפרויקט, ומנצלים באופן אופטימלי את נתוני המגרש.

הפרדת המבנה לאגפים נתנה מענה לצורך בהפרדה בין שטחים תפעוליים לשטחי משרדים וסייעה ליצירת מערך מיטבי, קריא ונוח להתמצאות. האגף המערבי הנמוך כולל את מתחמי הרווחה, אודיטוריום, מכון כושר, בית כנסת ואולם אירועים. האגף המזרחי הנמוך הוא האזור הלוגיסטי וכולל בתוכו את מתחמי המעבדות ואת המחסן המרכזי של חברת חשמל.

הפרויקט כולל חוות שרתים וחדרי פיקוח.

אופיו הלוגיסטי של המתחם המזרחי חייב הפרדת תנועות כלי רכב שונות וכן הקצאת שטחי חנייה רבים, הן לרכבים פרטיים והן לרכבי תפעול ורכבים כבדים. מתחמי חנייה אלו מוקמו באזורים שממילא אינם מותרים לבנייה – מתחת לרצועת קווי החשמל הקיימים במקום.

יצירת סביבת עבודה נעימה, תומכת ומעודדת בוצעה בין היתר על ידי החדרת תאורה טבעית ומתן אוורור לכל חדרי העבודה המאוישים וכן שימוש מושכל בעקרונות הבנייה הירוקה. תכנון המבנה בוצע במחשבה לעשרות השנים הבאות, עם האפשרות לגמישות מקסימלית ומתן דגש על יחסי ברוטו/נטו יעילים ביותר.

תכנית מתאר ארצית שתכלול את כל יישובי מטרופולין תל אביב והמרכז ושמטרתה להוות תכנית משלימה לתכניות המטרו.

מתן כלים לרשויות לצמצם ככל הניתן את ההשפעה של קווי המטרו (מסילות ותחנות) על מגרשים המיועדים לשמש לצרכי המטרו.

השלב הראשון של העבודה כלל ניתוח של מצבים וממשקים אופייניים בין תחנות הרכבת העתידיות וכן המסילות לבין המרקם העירוני סביבן, חקירת מידת השפעתן על המגרשים והמבנים הסמוכים. לאחר מכן יישום המסקנות וקביעת עקרונות והוראות לבינוי הסמוך לצירי הרכבת הראשיים והתאמתו לפי התכנית התקפה (קווי הבניין, התכסית, הצפיפות ומספר קומות).

פרוייקט התחדשות עירונית במרכז העיר רמת גן, הכולל פינוי כ- 30 יח"ד בשלושה בניינים ישנים, והקמת מגדל מגורים בן כ-90 יח"ד.

בבסיס החזון לפרויקט זה  עומדת השאיפה להעניק לעיר נקודת ציון ומפגש משמעותיים באחד הצירים המרכזיים שלה, ומצד שני להעניק גם לדייריו תנאי מגורים מעולים – דירות איכותיות, מוארות ומאווררות.

עיצובו של מגדל הרא"ה ברמת גן שואב את השראתו ממיקומו הייחודי במפגש הצירים הרא"ה והבנים. תצורת המגרש, שאינה רגולרית, הפכה את האתגר לרעיון המרכזי בתכנון – תכנית דמויית כונכיה, המתאימה לקו המתאר של המגרש, המתכנסת בהדרגה לקונטור אליפטי ככל שעולים בגובה.

מגדל הרא"ה נשען על ציר מרכזי וחשוב בעיר רמת גן. ניתוח הסביבה, התכניות והמגמות העתידיות יחד עם ניתוחי ניראות וניצפות מנקודות שונות בעיר, הובילו למסקנה כי מגדל בפינת הרחובות ישתלב היטב בנוף העירוני המתוכנן בעתיד בדפנות רחוב הרא"ה. מבין כל החלופות שהוכנו, נבחרה החלופה הכוללת בניין מגורים בן 20 קומות, שבסיסו משמש כמוקד מסחר המהווה גם דופן ראויה לציר הרא"ה. קומת המסד כוללת גם שטחים המיועדים לשימוש ציבורי.

בפינת הרחובות תוכננה כ"אתנחתא" עירונית הכוללת פיאצה קטנה שבמרכזה נטוע עץ עתיק. כיכר צנועה זו תוכל לשמש גם בית קפה שכונתי שיוקם במקום.

תכנית שלד עבור הקמת שכונות מגורים חדשות באיזור צפון ירושלים – עטרות.

תכנון שכונה למגורים, 6,500 יחידות דיור, שתושביה יוכלו להנות מהאיכויות של הטבע הקיים במקום ושתוכל להשתלב בצורה המיטבית בנוף ההררי ובטופוגרפיה הייחודית.

לאחר בחינת האילוצים הרבים הקיימים שהתגלו במקום וריבוד המגבלות הוגדרה שדרה עירונית שתהווה את העורק הראשי שיזין את שכונות המגורים. הגדרת ייעודי הקרקע, היררכיית הדרכים, גבהי המבנים ואופן העמדתם נקבעו כך שייצרו חללים עירוניים ייחודיים המתבססים על הנוף הטבעי טרם הקמת השכונה.

הכנת תכנית אב שתביא לידי מימוש בצורה המיטבית את צרכי מכון הספורט הלאומי עד לשנת היעד 2040. כחלק מהתכנית, מתן מענה לשילובו של הבית הלאומי של הספורט ההישגי האמור לקום במתחם בשנים הקרובות.

מכון וינגייט הוא כמו יהלום גולמי שרק צריך ללטש. כל היתרונות שרק אפשר לבקש נמצאים במתחם – קרבה ונוף אינסופי לים התיכון, מרחבים פתוחים, שמורות טבע הנושקות לשבילי ההליכה, נגישות מעולה לצירי תנועה ולמטרופולין, מבנים הסטוריים לשימור, בתי גידול לצמחייה מיוחדת ואפילו אתר ארכיאולוגי. תכנית האב החדשה ממצה ומפתחת את היתרונות הקיימים בהיררכיות השונות, יוצרת סביבה חדשה עבור ספורטאי ההישג של מדינת ישראל, ומגדירה מספר מתחמים חדשים, כל אחד בעל אופי ייחודי משל עצמו.

כחלק מאפיוני המתחם הוגדר  המתחם העיקרי ככזה המוקדש לספורט ההישגי.  איזור זה הוגדר כרצועה הנמתחת מדרום לצפון ובמרכזה שדרה מרכזית. השדרה החדשה תהיה החוט המקשר בין המתקנים הוותיקים למתקנים החדשים וכן תיצור גישה נוחה למבני הרווחה והשירות. בשדרה החדשה שילבנו מסלול ריצה אולימפי, שבילי אופניים ובתי קפה עם פינות ישיבה. בסמוך לשדרה הוקצה שטח עבור מבנים לחברות סטרט אפ העוסקות בתחום הספורט, כשלידם מתוכנן לקום מלון ברמת חמישה כוכבים עבור משלחות ספורטאים ברמת חמישה כוכבים. לב המתחם, בו תמוקם הכיכר המרכזית, יהיה חופשי מכלי רכב וישומרו בו העצים המצלים הקיימים. סביב הכיכר ישוקמו חלק מהמדשאות, ישולבו שמורות הטבע ויפותח המתחם הארכיאולוגי יחד עם המבנים לשימור.

אתגר נוסף בתכנית היה הפיכת כיוון הכניסה המרכזית למכון – מצידו הצפוני לצידו הדרומי – עובדה המשפיעה באופן על פיתוח מערך הבינוי ומכתיבה את "הפניית" המכון לכיוון שעד לא מכבר היה החצר האחורית של המתחם.

שאלת מיקומו של הבניין הרב תכליתי הייתה סוגייה בפני עצמה. הרחבת כביש החוף המתוכננת בין היתר על חשבון שטחיו של מכון וינגייט יצרה אילוץ שבו הכניסה המרכזית  הקיימת היום בצפון המתחם מתוכננת לעבור לחלקו הדרומי. לאחר ניתוח מפורט של צרכי המכון הובן כי האילוצים החדשים, המחייבים סיבוב פני המכון ב -180 מעלות מצפון לדרום, מהווים דווקא הזדמנות ליצור סופסוף מערך כניסה הראוי למכון ספורט לאומי. הכניסה החדשה שתוכננה תהיה נגישה באמצעות מחלף חדש המתוכנן לקום מעל כביש החוף והיא תכלול שדרת עצים רחבה, שבילי אופניים וכן שבילי הלכי רגל המשכיים לשמורות הטבע הסמוכות. בניין הבית הלאומי, אשר ימוקם מול הכניסה החדשה, יהווה את נקודת הציון המרכזית ואת שער הכניסה לבאים למכון.

במסגרת רצון להניע תהליך שיביא להתחדשות ופיתוח מרכז היישוב החליטה הרשות למנף תוכנית פינוי-בינוי של חברה יזמית ולהרחיבה לכלל המתחם המרכזי של היישוב.

מתחם להתחדשות עירונית בשטח של כ-50 דונם במרכז היישוב קרית עקרון.

פינוי כ-100 יחידות דיור קיימות וכן שטחי מסחר ותעסוקה לטובת בנייני מגורים משולבים במסחר ותעסוקה.

הפרוייקט כולל עיבוי המתחם והפיכתו ללב הפועם של היישוב.

התכנית כוללת השתלבות בציר הירוק המתוכנן בתכנית המתאר הכוללנית ליישוב וכן יצירת כיכר בעלת אופי עירוני התחומה במבני ציבור ובבניין העירייה העתידי.

עירוב השימושים נעשה באמצעות תכנון כ-600 יח"ד חדשות, שיחד עם שטחי התעסוקה והמסחר מגדירים מחדש ובאופן ברור את דפנות הצירים הראשיים הרצל ושרת, תוך שימור ושימוש בעצים העתיקים הקיימים במקום.

הכנת תכנית בינוי המעניקה מסגרת תכנונית והנחיות ברורות לאופי המרקם האורבני בשכונות המגורים החדשות המתוכננות ממזרח לשכונת קריית ההגנה. הגדרת העבודה כללה בתחילה רק את מתחם א, אך הורחבה לאחר מכן למתחם נוסף- מתחם ב – מתחם המשולש.

מתחם א' – תכנון שכונת מגורים חדשה הכוללת גם מבני ציבור בצמידות לשכונת קריית ההגנה. האתגר המרכזי הינו תכנון מרקם חדש הנושק לשכונות הקצה של העיר תוך השתלבות מלאה במרחב ויצירת קישוריות מיטבית עם הסביבה.

מתחם ב' – תכנון מרכז תעסוקה עירוני חדש במזרח העיר רחובות, הכולל גם שימושי מגורים, ציבור ומסחר, כחלק מתמ"ל 3003. התכנית נותנת דגש על פיתוח הדופן הפונה לציר מנחם בגין, רחוב שעתיד להפוך, עם פיתוח השכונות ממזרח לו, לציר הראשי של מזרח העיר.

מתחם א

הגדרת חתכי הרחובות הרצויים, אופי השבילים והחצרות תוך שימת דגש על קביעת גבהי הבניינים וכיווני ההעמדה. המטרה הייתה התאמת הבינוי החדש לדפנות הקיימות בסביבה בצד מערב, מזרח וצפון כך שיעמדו בהגדרות התכנית המפורטת. העמדת המבנים תוכננה כך שייווצרו חצרות פנימיות נעימות עבור תושבי השכונה. התכנית חולקה למתחמי משנה וקובעת שבין המגרשים השייכים למתחם אחד לא ייבנו מחסומים או גדרות. באופן זה נוצרים חללים שכונתיים רציפים ורחבי ידיים.

מתחם ב – מתחם המשולש

הגדרת מוקדי העניין וחתכי הרחובות הרצויים הובילו גם לאפיון החזיתות הרצוי וכן לאופן העמדת המבנים. הכוונה המרכזית הייתה ליצור דפנות ברורים לרחוב בגין ולרחובות המרכזיים של המתחם, וכן הגדרת הנראות הרצויה מהכביש הבין עירוני החולף בצמידות למתחם (כביש 40 רחובות – רמלה). כחלק מהרצון להגדיר את אופי הכיכר המרכזית במתחם נקבעו הנחיות מפורטות לתכנון. הנחיות אלו כוללות , בין היתר, הבטחת הנגישות להלכי הרגל, נסיגה מוגדות בבינוי הקומות העליונות, מעברים מיוחדים בין הבניינים וקביעת אזורים שיציינו מוקד אורבני ושבהם גם יותר בינוי גבוה.

הקמת תחנת רכבת ומתחם תעסוקה ומסחר חדש שישמש את כל איזור מערב העיר.

מתחם שיביא להתחדשות איזור התעשייה הישן בעיר והפיכתו לאיזור פעיל וחיוני שישרת את כל תושבי העיר. מטרה נוספת הינה איחוי חלקי העיר הנחצים כיום על ידי כביש רחב (דרך הים) ומסילת רכבת.

לב המתחם הינו מבנה תחנת רכבת חדשה המשולב במסוף תחבורתי וכן מבני תעסוקה ומסחר.
הקישוריות בתוך המתחם ומחוצה לו מתבססת על תכנון מערכת גשרי הולכי רגל ושבילי אופניים המשולבים בבינוי החדש תוך ניצול ההפרשים הטופוגרפיים והטיפולוגיים הקיימים.
העמדת המבנים ומיקום מסופי האוטובוסים תוכננו כך שיבטיחו מצד אחד את המשכיות פארק המסילה הנמתח ממזרח העיר מערבה ומצד שני שייצרו דופן משמעותית ושער כניסה לעיר הן לכיוון צפון והן לכיוון דרום.

הרחבת פארק התעשיות והגדלתו בכ- 2,000 דונם.

יישום קונספט חדש לתכנון פארקי תעשייה: מצד אחד פארק תעשייתי – טכנולוגי, שיעודד חדשנות סביבתית ויפתח מערכות המגדילות את עצמאותו האנרגטית  ומצד שני פארק תעשייתי- חינוכי שיהווה מוקד ידע וישלב בין פעילויות ייצור לפעילויות חינוך והעשרה הן לעובדים והן לקהילה.

איזור התעסוקה יתפקד בסופו של דבר כמרחב חיים אזורי בו ישולבו יחדיו חינוך, רווחה, מחקר, מדע, תיירות, ושירותים לציבור.

הפארק החדש יכלול עד 120 מפעלים ובהם כ- 10,000 עובדים חדשים.

פארק תעשיות נעמ מיועד להוות פיילוט להקמת פארקי תעשייה נוספים בכל הארץ, אשר יוקמו בהתאם לאותו מודל.

התכנון התבסס על תכנית אסטרטגית שהוכנה לפארק ובה הועלו הרעיונות המרכזיים והצרכים של הגופים במרחב. לאחר קביעת הקונספט וניתוח המצב הקיים נקבעו העקרונות המרכזיים לתכנון וביניהם:

יצירת מוקדי עניין כחלק מהמרקם החדש: הקמת מרכז מבקרים, פיתוח אתר ארכיאולוגי הקיים במקום, קביעת מרחב חדש לתערוכות, נטיעת מטע זיתים ובית בד.

קביעת עקרונות לשילוב היער הסמוך, לרציפות והמשכיות הצירים מהמרקם הקיים.

פיתוח הקישוריות בין הפארק לבין העיר- בין היתר באמצעות שבילי הולכי רגל, שבילי אופניים ותחבורה ציבורית.

קביעת רצועות שטחים פתוחים ציבוריים ובהן ימוקמו גנים מדעיים, בוסתנים ויצירות אמנות תעשייתיות.

איזור וקביעת מיקום למבני ציבור, מלונית, ושטחי מסחר כך שישרתו באופן מיטבי את האורחים ואת העובדים.

קביעת הנחיות לממשק מפעלי התעשייה וחנויות המפעל עם הרחוב, תוך חשיפת הליך הייצור מול הולכי הרגל (כגון קווי בניין 0 לרחוב, חלונות וויטרינות).

קביעת קרונות לגמישות המגרשים ע"י הגדלת מודול בסיסי שממנו ניתן לייצר חלופות רבות עבור הצרכים המשתנים.

סינרגיה : קביעת עקרונות למיקום מפעלים שיכולים להזין האחד את השני כחלק תהליך הייצור ואף הפסולת.

הקמת מרכז מסחרי בולט ומשמעותי בשכונת מורשת במודיעין הממוקמת על עורק ראשי בעיר.

מרכז שיספק את צורכי הקמעונאות והפנאי וייתן מענה בלעדי בתחום התעסוקה לתושבי השכונה החדשה.

מרכז פתוח לעסקים, בילוי ופנאי במיקום אסטרטגי בשער לשכונת מורשת במודיעין עם מגוון חנויות ומשרדים.

המבנה כולל שתי קומות מסחר החובקות כיכר עירונית פתוחה לרחוב ושש קומות משרדים המשקיפות לנופה של שמורת הטבע הסמוכה – גבעת הברפיליה.

שימוש בטופוגרפיה העירונית ליצירת רצף מסחר מלווה רחוב וחזית מסחרית פתוחה ונוחה להולכי רגל, תוך ניצול מיטבי של המגרש ויצירת שטחי מסחר איכותיים.

מתוכננת קומת מסחר חלקית במפלס יהודה מכבי וכיכר עירונית במפלס רחוב אריאל שרון.

החזית המערבית תוכננה כחזית שקטה בשל הקרבה למבני המגורים.