מיקום המכללה המקורית בתשתיות מיושנות בלב מפרץ חיפה, אזור בעל רמת ביקוש גבוהה, שלמדינה היה רצון לפנותו על מנת להרחיב את עורף נמל חיפה. תכניות הפיתוח העתידיות, בד בבד עם הרצון לבצע מודרניזציה במערך ההדרכה של חיל האוויר, היוו זרז להחלטה להעתיק את מיקומה לדרום כחלק ממהלך מעבר צה"ל לנגב.

הקמת מכללה מודרנית להכשרת צוותי הקרקע, בצמוד למכללת צוותי האוויר, שתהווה מוקד משיכה לכח אדם איכותי למערך הטכני, המהווה את עמוד השדרה של חיל האויר; מתחם שיוכל לתת מענה לכל צרכי ההדרכה באופן הולם לחיל שחרת על דיגלו מצוינות וקידמה טכנולוגית.

עיצוב ותכנון השואבים השראתם מההיסטוריה המקומית של האתר בשילוב אלמנטים עכשוויים המתכתבים עם העולם הטכנולוגי של החיל ויוצרים יחדיו קמפוס מודרני, מאופס אנרגטית, בעל תשתיות ברמה הגבוהה ביותר שיהווה מקור לגאווה למערך הטכני ולחיל כולו.

תכנון המכללה צמח מהאתר המיועד הממוקם על "דרך הבשמים" הנבטית שהיוותה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. הסביבה המדברית ,מבני האבן העתיקים במקום יחד עם המיקום לאורך תוואי הכרייה והמסחר העתיקים בנחושת היוו השראה לשפה של המבנים האולטרה-מודרניים שתוכננו למכללה.

בנוסף שולבו רכיבים צורניים חזרתיים המהדהדים את תהליך הטרנספורמציה שעוברים החניכים מנערים המגיעים לשערי המכללה ומתפתחים בהדרגה לחיילים ואנשי מקצוע טכנולוגיים מהמעלה הראשונה.

בתכנון המכללה הושם דגש לשימוש בכל הכלים והמתודולוגיות העדכניים ביותר בתחום. כלל המתכננים עבדו בסביבת BIM מלאה, תוך ניצול מירבי של היתרונות המגולמים בשיטה, תוך הגדרת תוכנית עבודה עם מחשבה קדימה גם לשלבי הביצוע והאחזקה.

בנוסף, כל המכללה תוכננה כקמפוס להליכה רגלית, מאופס אנרגטית ותוך יישום של כלל עקרונות הבנייה הירוקה.

המבנים תוכננו באוריינטציה צפון-דרום המעניקה נתוני אקלים מיטביים. כתוצאה מכך, העמדת המבנים הינה אלכסונית לרחובות ולשדרות, שילוב שתי הרשתות יוצר דינמיקה של פתיחות וסגירות, מבטים עמוקים לחלל שבין המבנים ודיפון רב גוני המעוררים עניין לאורכו ולרוחבו של הקמפוס.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב יזמה הקמת מרכז כנסים שיהווה אחת מגולות הכותרת של הקמפוס הצפוני החדש.

המרכז ישמש כמבנה מרכזי עבור כנסים, הרצאות, אירועים ומיצגי אומנות. במסגרת תחרות אדריכלים פתוחה, בה השתתפו כ-85 משרדים, הצעתנו הגיעה לשלב הגמר בתחרות וזכתה במקום השני.

חווית המפגש, המהווה את המרכיב הדומיננטי במבנה, היא הבסיס לתפיסת התכנון של מרכז הכנסים. מתוך תפיסה זו יצרנו במבנה מגוון חללי מפגש שונים, החל מאולמות מרכזיים, דרך לובי התכנסות רחב ידיים ועד לפינות אינטימיות בחצר הפנימית שמהווים כולם יחד את זירת המפגש רבת הפנים של המרכז.

הקונספט העיצובי שואב השראה מטיפולוגית החאן המסורתית ומייצר פרשנות מקומית וחדשנית להתכנסות סביב חצר פנימית באקלים מדברי.

המבנה תוכנן כשתי מסות החובקות חצר פנימית וכל אחת מהן מכילה מוקד מפגש עיקרי. רחבת ההתכנסות החיצונית מקורה בחלקה על ידי המבנה ומייצרת אינטראקציה עם הרחוב ושדרת הולכי הרגל ממנה נכנסים אל קמפוס אוניברסיטת בן גוריון.

עיצוב המבנה עושה שימוש בכלים תכנוניים כגון ניתוח זויות השמש וכיווני הרוחות בכדי להביא לייעול אנרגטי ולייצר איזורי מפגש אקלימיים נעימים לשהייה.

מהלך הקמתה של של שכונת אור ים החדשה, בד בבד עם הגידול באוכלוסיית אור עקיבא, הדגיש את הצורך לתת מענה דחוף לחסרונו של מוסד לימודים תיכוני בעיר ולעבות את המענה החינוכי לכל טווח הגילאים.

יצירת מתחם חינוכי בסטנדרט הגבוה ביותר שיהווה מקור גאווה לתושבי העיר וישמש גם כאבן שואבת להרשמות תלמידים מקיסריה השכנה.

הקריה כוללת אשכול גני ילדים בן 3 כיתות, בי"ס יסודי- 24 כיתות, בי"ס על-יסודי 6 שנתי- 42 כיתות, ואולם ספורט וממוקמת בסמוך לשצ"פ ממזרח ואגם אקולוגי ממערב.

בתי הספר מתוכננים להיבנות בשלבים.

לאורך המתחם מתוכנן "רחוב" פנימי המתחבר לרשת שבילי אופניים היקפית בשכונה ומקשר בין השכונות הקיימות לשכונה החדשה כאשר משני צידיו ימוקמו בתי הספר ואולם הספורט.

גני הילדים יהיו חד-קומתיים אך יכללו הכנה לקומה נוספת וימוקמו בחזית המתחם בסמוך למגרש החניה.

ביה"ס היסודי בן 2 קומות וכולל מבנה מנהלה ו-3 מבני כיתות.

בי"ס על-יסודי למדעים ואמנויות הינו חדשני וכולל חללים רב-תכליתיים רחבי ידיים המאפשרים מרחבי למידה מגוונים, מרכזי ידע והעשרה ושטחי התכנסות מגוונים.

המבנה כולל מבנה מנהלה בן 2 קומות ו-2 אגפי לימוד- בתים בני 3 קומות המחולקים לפי שכבות גיל.

2 המפלסים התחתונים מאפשרים יציאה לחצר במפלסים שונים.

מבנה המנהלה משמש גשר המחבר בין 2 מבני בתי הספר.

קמפוס הדרכה נ' הינו פרויקט אשר במסגרתו מועתקת קריית ההדרכה של יחידה מסווגת.

הפרויקט נוהל במסגרת תכנון כוללני והיווה פיילוט עבור משרד הביטחון ליישום ובחינת שיטת ה- BIM באופן מלא, לאורך כל שלבי ומקצועות התכנון ולאחר מכן אף בשלב הביצוע.

הפרויקט כולל 20 מבני ציבור. מבנה הכיתות וההדרכה תוכנן במטרה לרכז את כל מערך ההדרכה הפורמאלי של יחידה זו וכן על מנת למסד ולשמר ידע מקצועי שנרכש במהלך עשרות שנים.

האתגר המרכזי היה הצורך לתכנן חללי הדרכה ייעודיים, תוך עמימות מוחלטת לנעשה בתוכם.

מבנה הלימוד המרכזי, אשר ממוקם בלב מתחם ההדרכה העיוני, כולל שלוש קומות לפי המפרט הבא:

קומת הקרקע כוללת חללי למידה בלתי פורמליים בהם הלמידה יכולה להיעשות באזור פתוח ומזמין (טרקלין) או בשיטת ה- CUBICLE האישיים. בנוסף תוכננו חללי למידה והדרכה מקצועית לטכנולוגיה ייעודית תוך שילוב ציוד ומיכון גדול ממדים, הצגתו ותרגול ולמידה תוך שיתוף כלל החניכים בנעשה. כמו כן בקומה זו מאוחסן גם ציוד ההדרכה של הבניין, חדרי התקשורת וחדרי תמך שונים.

בקומה הראשונה והשנייה מתוכננות מספר כיתות במספר גדלים. חלקן תוכננו כחללים ורסטיליים, הניתנים לפיצול באמצעים מכניים ואקוסטיים, עבור מערכי הדרכה כלליים עם ריבוי חניכים, ומאפשרות במקרה הצורך תוספת של חללי הדרכה. יתר הכיתות הינן כיתות ייעודיות. הישיבה וארגון החלל משתנים מכיתה לכיתה, ותוכננו יחד עם הלקוח לאחר ניתוח כל צרכיו. בחלק מהכיתות, תוכננו גם חדרי צפייה חיצוניים המאפשרים הערכה ותצפית של המרצים ללא הפרעה בשגרת השיעור. חדרים אלו תוכננו עם כניסות נפרדות וטיפול אקוסטי מותאם בכדי למצות את הליך התצפית בצורה המיטבית.

חללי הפנים תוכננו עם דגש על הכנסת אור טבעי באחוזים גבוהים, תוך הקפדה על תכנון מערכות הצללה למניעת חדירה ישירה של קרני השמש וכן להסתרת גורמים מסיחים חיצוניים.

שיטת הבניה אפשרה לארגן את חללי ההדרכה עם מפתחים גדולים, ללא הפרעות ויזואליות בין כל חלקי הכיתה. המרחבים המוגנים שולבו כחלק ממערך ההדרכה, ומאפשרים המשך למידה רציף גם בזמני חירום.

התכנון מאפשר הולכת כמה מערכי תקשורת נפרדים לכל חלל. בחלק מחללי הלימוד קיים רישות של כלל שולחנות החניכים, באופן בו מסכי המחשב שקועים בשולחנות הלמידה ונשלפים בלחיצה בעת הצורך.

המעברים מאפשרים אזורי אינטראקציה, שהייה והמתנה רחבים נעימים ומוארים באור טבעי וכן ישנה יציאה למרפסת המשקיפה על הכיכר המרכזית.

במסגרת תחרות אדריכלים פתוחה, הוגשה הצעה לתכנון ביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב.

הקונספט לעיצוב הינו חלוקה של חללי ביה"ס לאזורי למידה ותאוריה לצד אזורי הצגה ועשייה.

המבנה תוכנן כמבנה כניסה ראשית בצורת "ר". יישום הפרוגרמה הנדרשת אל מול מגבלת הגובה היווה אתגר משמעותי ובנוסף הרצון ליצור מבטים מעניינים, הן מהקמפוס והן מהרחוב, הוביל לבסוף לתכנון מבנה בעל צורה ועיצוב לא שגרתיים.

מבנה הספרייה הינו מבנה ישן אשר תוכנן ע"י האדריכל אריה אלחנני ונחנך בשנת 1967.

במסגרת הפרויקט נדרשנו לשדרג את פנים המבנה כאשר ניתן דגש על קומת הקרקע בה מתבצעת מרבית הפעילות.

התאמת מבנה איקוני, שהוכרז כמבנה לשימור, ושדרוגו ללא פשרות עיצוביות לשנות האלפיים מבלי לפגוע ברוחו המקורית של הבניין.

במהלך התכנון בוצעו מפגשים רבים עם אנשי הצוות כדי להבין את צרכיהם על מנת ליישמם כחלק תהליך התכנון.

התהליך לווה בקשיים רבים שדרשו מאיתנו המון מחשבה ויצירתיות למציאת פתרונות תכנוניים ועיצוביים מיוחדים, שבנוסף גם לא יגרמו לפגיעה בהדר הבניין הקיים.

כדוגמא לאתגר ולפתרונות להם נדרשנו, בקומת הקרקע ישנן קורות בטון קונסטרוקטיביות לאורך ולרוחב, בגובה 2.60 מ'; נתון שהקשה על הצבת תעלות מיזוג האוויר החדשות.

הפתרון היה יצירת תוואי תעלות חדש תוך שמירה על גובה תקרה גבוה כך שתיווצר תחושה של חלל גדול ומרווח. התוואי חייב יצירת סינרי גבס נמוכים יותר בהיקף התקרה ומעבר של התעלות בצורה שלא תפגע בגובה התקרה ברוב החלל ובאופן זה תיצור את אשליית הגובה לכל עומק החלל.

הקומפלקס נותן מענה לצרכי אוכלוסיית תושבי מזרח נתניה המונה למעלה מ-50,000 תושבים.

המקבץ כולל בין היתר את המרכז הקהילתי ע"ש ספי ריבלין, אודיטוריום רב תכליתי בן 350 מושבים וקריית חינוך בת 48 כיתות המורכבת מבי"ס יסודי וחטיבת ביניים.

בתכנון הושם דגש על יצירת חללים מזמינים ונעימים בשילוב אלמנטים בעלי צבעוניות חזקה, מראה ידידותי וגושים בעלי צורניות מעניינת. בנוסף, על מנת לתת מענה לשינויים עתידיים בשיטות הלימוד, נעשה ניסיון לתכנן כל בניין בגמישות מקסימלית.

בשכונה בעלת אופי עירוני מובהק בולט המרקם הציבורי הייחודי תוך הבדלתו משאר המבנים בסביבתם.

תכנית הבינוי משתרעת על השטח שבין רחוב טום לנטוס במערב, המהווה את עמוד השדרה המרכזי מצפון לדרום של קריית השרון, לבין שטח המכללה האקדמית נתניה במזרח.

לאורך ציר זה מוקמה כיכר משותפת למכללה ולחטיבת הביניים המהווה גם אזור עבור העלאה והורדת התלמידים וכניסה אל אזור החניה המשותפת לחטיבה ולמרכז הקהילתי. אל הכיכר הנ"ל מתחבר ציר פנימי בכיוון צפון-דרום, שאמור לחבר את תושבי השכונות מדרום לאלו מצפון.

התכנון בוצע על פי עקרונות הבנייה הירוקה ובאופן מוכוון אקלים, השם דגש על העמדת המבנים באוריינטצית צפון דרום, תאורה טבעית, אוורור טבעי, שימור אנרגיה ועוד.

קריית החינוך תוכננה ובוצעה במספר שלבים. מקבץ הבניינים תוכנן כך שהפעילויות יוכלו להשתלב פונקציונאלית ביניהן לסירוגין בהתאם לשעות הפעילות (המרכז הקהילתי משתמש בכיתות ובחנייה ואילו ביה"ס משתמש באודיטוריום ובכיתות הפעילות).

בבסיס הבינוי של קריית החינוך תוכננה רצועה של פעילות גופנית המורכבת משני אולמות ספורט הממוקמים באזורי הקצה הדרומי והצפוני של הרצועה כשביניהם שני מגרשי ספורט משולבים. רצועה זו משתרעת באזור שבין שני בתי הספר ויוצרת מעין תווך גדול משותף שבין חטיבת הביניים לבין בית הספר היסודי.

מבנה ביה"ס פועל כ"מיני עיר" בו מתקיימת חלוקה בין כיכר העיר לחלל המרכזי (בין אם הוא פנימי ובין אם הוא חיצוני), כשעליה נשענים "מוסדות הציבור" לשימוש כלל התלמידים כגון הספרייה, המנהלה, המעבדות וכו', ה"רחוב", שהוא החלל החטיבתי והמעברים, ו"הבית", שהוא קבוצת כיתות האם/מבני השכבות.

התכנון יוצר אוריינטציה ברורה העוזרת להתמצאות ותורמת גם ליצירת תחושת ביטחון בקרב התלמידים בכל שכבות הגיל ששוהים שעות לא מעטות לאורך היום במתחם.

עיצוב המבנים במתחם נעשה בשפה אדריכלית משותפת תוך שימוש בחומרי גלם אחידים: אבן לבנה/טיח בהיר, חיפוי לוחות HPL וגגות פח בהירים. החומרים הבהירים ממוקמים כ"מסגרות" בעוד החומרים בעלי החזות הכהה יותר משמשים כמילוי. גמר חלקי האלומיניום נעשה בגווני כחול-ירוק כביטוי לים שנתניה שוכנת לחופו.

שדרוג אמצעי הסימולציה העומדים לרשות חיילי ומפקדי חיל הים ובכך לסייע לשיפור ההכשרה והאימון של כלל המערכים ולחסוך בשעות ים יקרות.

הקמת מבנה דגל עבור חיל הים אשר יאחד תחת קורת גג אחת את כלל אמצעי ההדרכה והסימולציה המתקדמים ביותר לאימון סגל הפיקוד הבכיר, החובלים ולוחמי חיל הים על כלי השיט המתקדמים בחיל.

מורפולוגית המבנה מתקשרת עם הקווים החדים של כלי השיט המתקדמים, נוסף על תכנון החזיתות והקומות השונות אשר תומך בפרוגרמה מורכבת מאוד. יישום מלא של הפרוגרמה דרש סינכרון מלא בין מערכות טכנולוגיות מתקדמות, דרישות בינוי ייחודיות לכל חלל, ומשתמשי קצה מגוונים אשר נדרשים לעיתים לעבוד בשיתוף פעולה ולעיתים לחוד משאר אוכלוסיות הבניין. יישום מלא של מתודולוגית BIM, כמקובל במשרד, כבר משלביו המוקדמים של הפרויקט, סייע בייעול השימוש בחללים תוך מענה מיטבי על הדרישות הטכנולוגיות והפרוגרמטיות המאתגרות.

עם התפתחות האזור הצפון-מזרחי של הקמפוס, עלה הצורך לייצר כניסה חדשה לאזור זה בכדי שבאי האוניברסיטה לא יאלצו לעבור דרך כל הקמפוס על מנת להגיע אליו ובכך לתרום לשיפור מערך הנגישות וההתמצאות של המתחם.

יצירת שער חדש שיבטא את מהותה המיוחדת של האוניברסיטה, אוניברסיטה דתית-לאומית, שער שיגלם בתוכו את הסמליות הייחודית למקום.

שער מספר 10 באוניברסיטת בר אילן הינו השער הראשי של האזור הצפון-מזרחי של הקמפוס.

מתחם השער עצמו מורכב משלושה חלקים: שני חלקים שהם מבנים קטנים ושקופים בחלקם, המאכלסים את כל פונקציות השמירה והפיקוח על השערים והם מאוכלסים 24/7,

וחלק שלישי שהוא הגג הגדול המכסה את כל המתחם ומאפשר בקרה על תנועת המכוניות, הולכי הרגל ורוכבי האופניים בתנאי מזג אוויר מוגנים.

הגג עצמו בנוי משני משולשים המתחברים ביניהם בצורה היוצרת פרשנות חדשה למגן דוד מרחבי ומסמלת בכך את היותה של בר אילן  אוניברסיטה דתית-לאומית, בעוד ששקיפות מבני השומרים מסמלת את השקיפות והחופש האקדמי המאפיינים את פעילותה.

חומרי הגמר הינם בעיקר HPL בגוון בטון בהיר, זכוכית ואבן.

המבנה נמצא בשלבי הקמה ראשוניים.

הפרויקט מיועד לשמש הלב של מרכז חדשנות ויזמות וכבית ומרכז לחוקרים וסטודנטים הפועלים במרכזי החדשנות באוניברסיטה.

מטרת מבנה זה היא לשדר ייחודיות, חדשנות וחיבור למחקר, על כל היבטיו, ומתן פלטפורמה למפגשים פורצי דרך.

לפרוייקט יועד מבנה ע"ש עליזה ומנחם בגין אשר נחנך בשנת 1985 והוא בעל ארבע קומות כולל קומת מרתף. שטח כל קומה אינו גדול והתכנון האדריכלי של הבניין מורכב. עבור הפרויקט הוקצעו קומת המרתף, הקומה השניה והחצר הסמוכה למבנה, שהיציאה אליה היא מקומת המרתף.

במסגרת הפרוגרמה נדרשנו לתכנן חללים רב תכליתיים עם פתרונות יוצאי דופן שיוכלו גם לתת מענה לאילוצי הבניין הקיים.

בקומת המרתף נדרש היה לתכנן חלל עבודה פתוח עם "איי עבודה" נתיקים, כך שבמקרה הצורך אפשר להופכו לאולם הרצאות, חדר התכנסות, פגישות מסלול וכו'. כל זאת תוך התמודדות עם תכנון קיים שבו שטח הקומה כאמור אינו גדול. הפתרון שלנו היה יצירת שולחנות "מרחפים" שמחוברים לתקרה עם אפשרות כלפי מעלה ועל ידי כך ליצור חלל פתוח ללא בזבוז שטח לאחסון השולחנות המקופלים.

בקומה שניה תוכננו משרדים, חדרי ישיבות ואזור מפגש פתוח.

בחצר הסמוכה למבנה תוכננו עמדות רביצה ועמדות עבודה חיצוניות תחת כיפת השמיים על מנת ליצר סביבת עבודה אחרת ולא סטנדרטית.