חברת החשמל החליטה להקים קמפוס מרכזי חדש ולרכז תחת קורת גג אחת מגוון רחב של יחידות הפזורות כיום במקומות שונים באזור המרכז. ההעברה תיצור חסכון בעלויות תפעול, תבטל כפילויות ותפנה יחידות השוכנות כיום על קרקעות יקרות באזורי ביקוש.

פרויקט הדגל של חברת החשמל מיועד לשלב בתוכו את החטיבות והיחידות החשובות ביותר של החברה באזור המרכז והדרום. הן כוללות פונקציות מגוונות כגון משרדים, תפעול, הדרכה, מעבדות, לוגיסטיקה, בתי מלאכה, חוות שרתים, חדרי פיקוח ומתחמי רווחה.

סמיכות המבנה לצירי תנועה ראשיים ולתחנת רכבת עתידית, יחד עם העובדה שמדובר בחברה המייצרת חשמל, הובילו לכך שהתכנון יבטא דינמיות ותנועה זורמת ויתאים בזאת גם לתצורת המגרש ולשפה שהוא מייצר. בתכנון הושם הדגש לנראות המבנה ביום ובלילה וכן לעובדת היותו נצפה בעיקר על ידי נוסעים בתנועה מוטורית ולא רגלית.

הפרויקט כולל מבנה מרכזי בעל שלושה אגפים וקומת מרתף הכוללת חוות שרתים, וכן מבנה נפרד של בית מלאכה. המבנה מורכב משני פלחים קשתיים במפלסי גובה שונים, העומדים אחד אחרי השני, ומאכלסים את רוב שטחי המשרדים בפרויקט. פלחים אלו מונחים על שני אגפים נמוכים יותר, בעלי אופי אורתוגונלי, המהווים את המסד המרכזי של הפרויקט, ומנצלים באופן אופטימלי את נתוני המגרש.

הפרדת המבנה לאגפים נתנה מענה לצורך בהפרדה בין שטחים תפעוליים לשטחי משרדים וסייעה ליצירת מערך מיטבי, קריא ונוח להתמצאות. האגף המערבי הנמוך כולל את מתחמי הרווחה, אודיטוריום, מכון כושר, בית כנסת ואולם אירועים. האגף המזרחי הנמוך הוא האזור הלוגיסטי וכולל בתוכו את מתחמי המעבדות ואת המחסן המרכזי של חברת חשמל.

הפרויקט כולל חוות שרתים וחדרי פיקוח.

אופיו הלוגיסטי של המתחם המזרחי חייב הפרדת תנועות כלי רכב שונות וכן הקצאת שטחי חנייה רבים, הן לרכבים פרטיים והן לרכבי תפעול ורכבים כבדים. מתחמי חנייה אלו מוקמו באזורים שממילא אינם מותרים לבנייה – מתחת לרצועת קווי החשמל הקיימים במקום.

יצירת סביבת עבודה נעימה, תומכת ומעודדת בוצעה בין היתר על ידי החדרת תאורה טבעית ומתן אוורור לכל חדרי העבודה המאוישים וכן שימוש מושכל בעקרונות הבנייה הירוקה. תכנון המבנה בוצע במחשבה לעשרות השנים הבאות, עם האפשרות לגמישות מקסימלית ומתן דגש על יחסי ברוטו/נטו יעילים ביותר.

מיקום המכללה המקורית בתשתיות מיושנות בלב מפרץ חיפה, אזור בעל רמת ביקוש גבוהה, שלמדינה היה רצון לפנותו על מנת להרחיב את עורף נמל חיפה. תכניות הפיתוח העתידיות, בד בבד עם הרצון לבצע מודרניזציה במערך ההדרכה של חיל האוויר, היוו זרז להחלטה להעתיק את מיקומה לדרום כחלק ממהלך מעבר צה"ל לנגב.

הקמת מכללה מודרנית להכשרת צוותי הקרקע, בצמוד למכללת צוותי האוויר, שתהווה מוקד משיכה לכח אדם איכותי למערך הטכני, המהווה את עמוד השדרה של חיל האויר; מתחם שיוכל לתת מענה לכל צרכי ההדרכה באופן הולם לחיל שחרת על דיגלו מצוינות וקידמה טכנולוגית.

עיצוב ותכנון השואבים השראתם מההיסטוריה המקומית של האתר בשילוב אלמנטים עכשוויים המתכתבים עם העולם הטכנולוגי של החיל ויוצרים יחדיו קמפוס מודרני, מאופס אנרגטית, בעל תשתיות ברמה הגבוהה ביותר שיהווה מקור לגאווה למערך הטכני ולחיל כולו.

תכנון המכללה צמח מהאתר המיועד הממוקם על "דרך הבשמים" הנבטית שהיוותה אחת מדרכי המסחר החשובות בעולם העתיק. הסביבה המדברית ,מבני האבן העתיקים במקום יחד עם המיקום לאורך תוואי הכרייה והמסחר העתיקים בנחושת היוו השראה לשפה של המבנים האולטרה-מודרניים שתוכננו למכללה.

בנוסף שולבו רכיבים צורניים חזרתיים המהדהדים את תהליך הטרנספורמציה שעוברים החניכים מנערים המגיעים לשערי המכללה ומתפתחים בהדרגה לחיילים ואנשי מקצוע טכנולוגיים מהמעלה הראשונה.

בתכנון המכללה הושם דגש לשימוש בכל הכלים והמתודולוגיות העדכניים ביותר בתחום. כלל המתכננים עבדו בסביבת BIM מלאה, תוך ניצול מירבי של היתרונות המגולמים בשיטה, תוך הגדרת תוכנית עבודה עם מחשבה קדימה גם לשלבי הביצוע והאחזקה.

בנוסף, כל המכללה תוכננה כקמפוס להליכה רגלית, מאופס אנרגטית ותוך יישום של כלל עקרונות הבנייה הירוקה.

המבנים תוכננו באוריינטציה צפון-דרום המעניקה נתוני אקלים מיטביים. כתוצאה מכך, העמדת המבנים הינה אלכסונית לרחובות ולשדרות, שילוב שתי הרשתות יוצר דינמיקה של פתיחות וסגירות, מבטים עמוקים לחלל שבין המבנים ודיפון רב גוני המעוררים עניין לאורכו ולרוחבו של הקמפוס.

הכנת תכנית אב שתביא לידי מימוש בצורה המיטבית את צרכי מכון הספורט הלאומי עד לשנת היעד 2040. כחלק מהתכנית, מתן מענה לשילובו של הבית הלאומי של הספורט ההישגי האמור לקום במתחם בשנים הקרובות.

מכון וינגייט הוא כמו יהלום גולמי שרק צריך ללטש. כל היתרונות שרק אפשר לבקש נמצאים במתחם – קרבה ונוף אינסופי לים התיכון, מרחבים פתוחים, שמורות טבע הנושקות לשבילי ההליכה, נגישות מעולה לצירי תנועה ולמטרופולין, מבנים הסטוריים לשימור, בתי גידול לצמחייה מיוחדת ואפילו אתר ארכיאולוגי. תכנית האב החדשה ממצה ומפתחת את היתרונות הקיימים בהיררכיות השונות, יוצרת סביבה חדשה עבור ספורטאי ההישג של מדינת ישראל, ומגדירה מספר מתחמים חדשים, כל אחד בעל אופי ייחודי משל עצמו.

כחלק מאפיוני המתחם הוגדר  המתחם העיקרי ככזה המוקדש לספורט ההישגי.  איזור זה הוגדר כרצועה הנמתחת מדרום לצפון ובמרכזה שדרה מרכזית. השדרה החדשה תהיה החוט המקשר בין המתקנים הוותיקים למתקנים החדשים וכן תיצור גישה נוחה למבני הרווחה והשירות. בשדרה החדשה שילבנו מסלול ריצה אולימפי, שבילי אופניים ובתי קפה עם פינות ישיבה. בסמוך לשדרה הוקצה שטח עבור מבנים לחברות סטרט אפ העוסקות בתחום הספורט, כשלידם מתוכנן לקום מלון ברמת חמישה כוכבים עבור משלחות ספורטאים ברמת חמישה כוכבים. לב המתחם, בו תמוקם הכיכר המרכזית, יהיה חופשי מכלי רכב וישומרו בו העצים המצלים הקיימים. סביב הכיכר ישוקמו חלק מהמדשאות, ישולבו שמורות הטבע ויפותח המתחם הארכיאולוגי יחד עם המבנים לשימור.

אתגר נוסף בתכנית היה הפיכת כיוון הכניסה המרכזית למכון – מצידו הצפוני לצידו הדרומי – עובדה המשפיעה באופן על פיתוח מערך הבינוי ומכתיבה את "הפניית" המכון לכיוון שעד לא מכבר היה החצר האחורית של המתחם.

שאלת מיקומו של הבניין הרב תכליתי הייתה סוגייה בפני עצמה. הרחבת כביש החוף המתוכננת בין היתר על חשבון שטחיו של מכון וינגייט יצרה אילוץ שבו הכניסה המרכזית  הקיימת היום בצפון המתחם מתוכננת לעבור לחלקו הדרומי. לאחר ניתוח מפורט של צרכי המכון הובן כי האילוצים החדשים, המחייבים סיבוב פני המכון ב -180 מעלות מצפון לדרום, מהווים דווקא הזדמנות ליצור סופסוף מערך כניסה הראוי למכון ספורט לאומי. הכניסה החדשה שתוכננה תהיה נגישה באמצעות מחלף חדש המתוכנן לקום מעל כביש החוף והיא תכלול שדרת עצים רחבה, שבילי אופניים וכן שבילי הלכי רגל המשכיים לשמורות הטבע הסמוכות. בניין הבית הלאומי, אשר ימוקם מול הכניסה החדשה, יהווה את נקודת הציון המרכזית ואת שער הכניסה לבאים למכון.

מהלך הקמתה של של שכונת אור ים החדשה, בד בבד עם הגידול באוכלוסיית אור עקיבא, הדגיש את הצורך לתת מענה דחוף לחסרונו של מוסד לימודים תיכוני בעיר ולעבות את המענה החינוכי לכל טווח הגילאים.

יצירת מתחם חינוכי בסטנדרט הגבוה ביותר שיהווה מקור גאווה לתושבי העיר וישמש גם כאבן שואבת להרשמות תלמידים מקיסריה השכנה.

הקריה כוללת אשכול גני ילדים בן 3 כיתות, בי"ס יסודי- 24 כיתות, בי"ס על-יסודי 6 שנתי- 42 כיתות, ואולם ספורט וממוקמת בסמוך לשצ"פ ממזרח ואגם אקולוגי ממערב.

בתי הספר מתוכננים להיבנות בשלבים.

לאורך המתחם מתוכנן "רחוב" פנימי המתחבר לרשת שבילי אופניים היקפית בשכונה ומקשר בין השכונות הקיימות לשכונה החדשה כאשר משני צידיו ימוקמו בתי הספר ואולם הספורט.

גני הילדים יהיו חד-קומתיים אך יכללו הכנה לקומה נוספת וימוקמו בחזית המתחם בסמוך למגרש החניה.

ביה"ס היסודי בן 2 קומות וכולל מבנה מנהלה ו-3 מבני כיתות.

בי"ס על-יסודי למדעים ואמנויות הינו חדשני וכולל חללים רב-תכליתיים רחבי ידיים המאפשרים מרחבי למידה מגוונים, מרכזי ידע והעשרה ושטחי התכנסות מגוונים.

המבנה כולל מבנה מנהלה בן 2 קומות ו-2 אגפי לימוד- בתים בני 3 קומות המחולקים לפי שכבות גיל.

2 המפלסים התחתונים מאפשרים יציאה לחצר במפלסים שונים.

מבנה המנהלה משמש גשר המחבר בין 2 מבני בתי הספר.

קמפוס הדרכה נ' הינו פרויקט אשר במסגרתו מועתקת קריית ההדרכה של יחידה מסווגת.

הפרויקט נוהל במסגרת תכנון כוללני והיווה פיילוט עבור משרד הביטחון ליישום ובחינת שיטת ה- BIM באופן מלא, לאורך כל שלבי ומקצועות התכנון ולאחר מכן אף בשלב הביצוע.

הפרויקט כולל 20 מבני ציבור. מבנה הכיתות וההדרכה תוכנן במטרה לרכז את כל מערך ההדרכה הפורמאלי של יחידה זו וכן על מנת למסד ולשמר ידע מקצועי שנרכש במהלך עשרות שנים.

האתגר המרכזי היה הצורך לתכנן חללי הדרכה ייעודיים, תוך עמימות מוחלטת לנעשה בתוכם.

מבנה הלימוד המרכזי, אשר ממוקם בלב מתחם ההדרכה העיוני, כולל שלוש קומות לפי המפרט הבא:

קומת הקרקע כוללת חללי למידה בלתי פורמליים בהם הלמידה יכולה להיעשות באזור פתוח ומזמין (טרקלין) או בשיטת ה- CUBICLE האישיים. בנוסף תוכננו חללי למידה והדרכה מקצועית לטכנולוגיה ייעודית תוך שילוב ציוד ומיכון גדול ממדים, הצגתו ותרגול ולמידה תוך שיתוף כלל החניכים בנעשה. כמו כן בקומה זו מאוחסן גם ציוד ההדרכה של הבניין, חדרי התקשורת וחדרי תמך שונים.

בקומה הראשונה והשנייה מתוכננות מספר כיתות במספר גדלים. חלקן תוכננו כחללים ורסטיליים, הניתנים לפיצול באמצעים מכניים ואקוסטיים, עבור מערכי הדרכה כלליים עם ריבוי חניכים, ומאפשרות במקרה הצורך תוספת של חללי הדרכה. יתר הכיתות הינן כיתות ייעודיות. הישיבה וארגון החלל משתנים מכיתה לכיתה, ותוכננו יחד עם הלקוח לאחר ניתוח כל צרכיו. בחלק מהכיתות, תוכננו גם חדרי צפייה חיצוניים המאפשרים הערכה ותצפית של המרצים ללא הפרעה בשגרת השיעור. חדרים אלו תוכננו עם כניסות נפרדות וטיפול אקוסטי מותאם בכדי למצות את הליך התצפית בצורה המיטבית.

חללי הפנים תוכננו עם דגש על הכנסת אור טבעי באחוזים גבוהים, תוך הקפדה על תכנון מערכות הצללה למניעת חדירה ישירה של קרני השמש וכן להסתרת גורמים מסיחים חיצוניים.

שיטת הבניה אפשרה לארגן את חללי ההדרכה עם מפתחים גדולים, ללא הפרעות ויזואליות בין כל חלקי הכיתה. המרחבים המוגנים שולבו כחלק ממערך ההדרכה, ומאפשרים המשך למידה רציף גם בזמני חירום.

התכנון מאפשר הולכת כמה מערכי תקשורת נפרדים לכל חלל. בחלק מחללי הלימוד קיים רישות של כלל שולחנות החניכים, באופן בו מסכי המחשב שקועים בשולחנות הלמידה ונשלפים בלחיצה בעת הצורך.

המעברים מאפשרים אזורי אינטראקציה, שהייה והמתנה רחבים נעימים ומוארים באור טבעי וכן ישנה יציאה למרפסת המשקיפה על הכיכר המרכזית.

ביקוש רב לדירות נופש בתנאים כפריים על שפת הכנרת.

'מתחם ריביירה' הוא מתחם פנאי ונופש הממוקם לחופה המערבי של הכנרת. המתחם נמצא בחבל ארץ עשיר באתרים ארכיאולוגיים הממפים באופן מרתק היסטוריה בת אלפי שנים של התיישבות באזור. אתרים ארכיאולוגיים אלה היוו את נקודת המוצא לפיתוח התפיסה התכנונית של הפרויקט. כמו אתר ארכיאולוגי המחולק לשטחי חפירה בגבהים משתנים ומעברים עיליים ביניהם, כך גם התנועה במתחם מתוכננת כך שהיא סובבת פרוגרמות ציבוריות ויחידות דיור במפלסים שונים, מה שיוצר תנועה תלת מימדית חופשית בכל תחומי המתחם, כמו גם נקודות מבט שונות ומגוונות בין הפרוגרמות השונות.

העיקרון המרכזי אשר הנחה את תהליך התכנון היה מקסום המבטים אל הים מיחידות הדיור השונות. לאחר בחינה של מספר חלופות הוחלט כי חלופה המאפשרת לכל היחידות במתחם ליהנות מנוף פתוח לים היא החלופה האופטימלית, היות וזהו המשאב העיקרי והייחודי ביותר של האתר. חלופה זו אמנם מאלצת פנייה לוועדה המקומית לקבלת אישור להגדיל במעט את גובה הבנייה המותר, אך בה בעת, מעבר למקסום המבטים לים, מאפשרת גם יצירה של חתך בנייה מעניין, אשר מאפשר להשתמש בחלל שנוצר מתחת לחלק מיחידות הדיור לטובת פרוגרמות ציבוריות רבות.

התנועה החופשית במתחם נעשית על גבי דק עץ, בדומה לפרויקטים ציבוריים שונים שתוכננו בשנים האחרונות כמו 'נמל תל אביב' או 'נמל יוקוהאמה' ביפן, אולם במקרה של 'מתחם ריביירה' לא מדובר רק בפיתוח נוף, אלא גם במבנים המשתלבים בצורה אורגנית אל תוך הנוף. באופן זה ניתן לשמור על 'חזית חמישית' נקייה, עקרון חשוב ביותר באתר היות וניתן לצפות עליו מהסביבה ההררית אשר מקיפה אותו.
העמדת המבנים נעשתה באופן כזה שהבינוי מהווה מעין 'מסרק' אשר מייצר שדרות המובילות מהכניסות למתחם אל הים. לשדרות הללו חשיבות רבה גם מבחינת פתיחת המבטים הציבוריים במתחם אל הים וגם מבחינה אקלימית, שכן הן מאפשרות זרימה והעצמה של רוחות מכיוון מזרח ומכיוון מערב אשר מגבירות את האוורור הטבעי במתחם, בהתאם לעקרונות הבנייה הירוקה.
מבט כללי על המתחם מכיוון צפון מערב על מנת לשמור על המבט הפתוח לכיוון הים, כמו גם על פרטיות האורחים, מרבית הפרוגרמות הציבוריות ממוקמות לאורך החזית המערבית של המתחם. הפרוגרמות אשר ממוקמות בצד המזרחי של המתחם הן פרוגרמות פתוחות כמו מגרשי הספורט או הבריכה, וכן מדשאות פתוחות כחלק מפיתוח הנוף במתחם.

מעבר למגוון עשיר של פרוגרמות ציבוריות, תוכננו במתחם 800 יחידות דיור בסיסיות מודולריות. גודל השטח של כל יחידה כזו הוא 32 מ"ר, בהתאם להנחיות משרד התיירות. השימוש ביחידת בסיס בעלת גודל קבוע מאפשר גמישות תכנונית בכל הקשור לגודל ולכמות יחידות הדיור, כך למשל, במידה ונרצה להגדיל את כמות הסוויטות ביחידת שטח מסוימת נוכל לעשות זאת בקלות, היות ויחידת סוויטה מורכבת משתי יחידות בסיס.
כחלק מהתפיסה התכנונית הדוגלת בגישה חופשית לים ופגיעה מינימלית בחוף הטבעי בחרנו לשמור על הצמחייה הטבעית המאפיינת את רצועת החוף ועל התערבות מינימלית מבחינת הבנייה בחוף. חזית הפיתוח המזרחית של המתחם, אשר מתחברת אל רצועת החוף, משתלבת כחלק משביל 'סובב כנרת' העובר במתחם. מתקני הצללה קלים פזורים במספר נקודות עניין לאורך החוף.
בקצה הדרומי של המתחם תוככנו שני מזחים הממשיכים את תנועת הולכי הרגל מכיוון מערב, ומכניסים אותה אל תוך הים. המזח הצפוני מבין השניים מיועד לספורט ימי קל וכולל בתוכו גם מסעדה הממוקמת 'על הגלים' ונהנית מנוף פתוח אל הים. המזח הדרומי מבין השניים יוצא ממתחם הספורט ומיועד לספורט ימי ממונע.

הקומפלקס נותן מענה לצרכי אוכלוסיית תושבי מזרח נתניה המונה למעלה מ-50,000 תושבים.

המקבץ כולל בין היתר את המרכז הקהילתי ע"ש ספי ריבלין, אודיטוריום רב תכליתי בן 350 מושבים וקריית חינוך בת 48 כיתות המורכבת מבי"ס יסודי וחטיבת ביניים.

בתכנון הושם דגש על יצירת חללים מזמינים ונעימים בשילוב אלמנטים בעלי צבעוניות חזקה, מראה ידידותי וגושים בעלי צורניות מעניינת. בנוסף, על מנת לתת מענה לשינויים עתידיים בשיטות הלימוד, נעשה ניסיון לתכנן כל בניין בגמישות מקסימלית.

בשכונה בעלת אופי עירוני מובהק בולט המרקם הציבורי הייחודי תוך הבדלתו משאר המבנים בסביבתם.

תכנית הבינוי משתרעת על השטח שבין רחוב טום לנטוס במערב, המהווה את עמוד השדרה המרכזי מצפון לדרום של קריית השרון, לבין שטח המכללה האקדמית נתניה במזרח.

לאורך ציר זה מוקמה כיכר משותפת למכללה ולחטיבת הביניים המהווה גם אזור עבור העלאה והורדת התלמידים וכניסה אל אזור החניה המשותפת לחטיבה ולמרכז הקהילתי. אל הכיכר הנ"ל מתחבר ציר פנימי בכיוון צפון-דרום, שאמור לחבר את תושבי השכונות מדרום לאלו מצפון.

התכנון בוצע על פי עקרונות הבנייה הירוקה ובאופן מוכוון אקלים, השם דגש על העמדת המבנים באוריינטצית צפון דרום, תאורה טבעית, אוורור טבעי, שימור אנרגיה ועוד.

קריית החינוך תוכננה ובוצעה במספר שלבים. מקבץ הבניינים תוכנן כך שהפעילויות יוכלו להשתלב פונקציונאלית ביניהן לסירוגין בהתאם לשעות הפעילות (המרכז הקהילתי משתמש בכיתות ובחנייה ואילו ביה"ס משתמש באודיטוריום ובכיתות הפעילות).

בבסיס הבינוי של קריית החינוך תוכננה רצועה של פעילות גופנית המורכבת משני אולמות ספורט הממוקמים באזורי הקצה הדרומי והצפוני של הרצועה כשביניהם שני מגרשי ספורט משולבים. רצועה זו משתרעת באזור שבין שני בתי הספר ויוצרת מעין תווך גדול משותף שבין חטיבת הביניים לבין בית הספר היסודי.

מבנה ביה"ס פועל כ"מיני עיר" בו מתקיימת חלוקה בין כיכר העיר לחלל המרכזי (בין אם הוא פנימי ובין אם הוא חיצוני), כשעליה נשענים "מוסדות הציבור" לשימוש כלל התלמידים כגון הספרייה, המנהלה, המעבדות וכו', ה"רחוב", שהוא החלל החטיבתי והמעברים, ו"הבית", שהוא קבוצת כיתות האם/מבני השכבות.

התכנון יוצר אוריינטציה ברורה העוזרת להתמצאות ותורמת גם ליצירת תחושת ביטחון בקרב התלמידים בכל שכבות הגיל ששוהים שעות לא מעטות לאורך היום במתחם.

עיצוב המבנים במתחם נעשה בשפה אדריכלית משותפת תוך שימוש בחומרי גלם אחידים: אבן לבנה/טיח בהיר, חיפוי לוחות HPL וגגות פח בהירים. החומרים הבהירים ממוקמים כ"מסגרות" בעוד החומרים בעלי החזות הכהה יותר משמשים כמילוי. גמר חלקי האלומיניום נעשה בגווני כחול-ירוק כביטוי לים שנתניה שוכנת לחופו.

בית הזיקוק הוקם בשנת 1938 עפ"י אמנות שנחתמו בשנות ה-30 בין ממשלת פלשתינה המנדטורית ובין החברה האנגלו-איראנית בע"מ.

במסגרת האמנות קיבלה החברה זיכיון למשך 70 שנה להוביל, לאחסן ולזקק נפט גולמי.

עם תום תקופת הזכיון, בשנת 2003, הנחו רשויות התכנון על הכנת תכנית מפורטת בעלת מעמד סטטוטורי למתחם. התכנית החדשה עולה בקנה אחד עם הנחיות תכנית המתאר הארצית לדרום מפרץ חיפה (תמ"א 30), ותכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה (תמ"מ 6). שתי התכניות מנחות כי בתי הזיקוק יישארו במקומם ויעוד המתחם יתאים לתעשייה מסוג זה.

לאור המורכבות הרבה של תכנית זו, והשלכותיה הרבות, שולבו בהכנת התכנית, תחת משרדנו ששימש כמתכנן הראשי, משרדי הייעוץ המובילים בארץ, בעיקר בתחום הבריאות ואיכות הסביבה.

בתהליך ארוך מאוד, שנפרס על פני כמעט שמונה שנים, הוטמעו במסמכי התכנית המלצות היועצים ודרישות הרשויות השונות. מטרת ההמלצות הללו היא לצמצם במידה ניכרת את ההשפעות הסביבתיות של מפעלים מהסוג הזה ולהבטיח מתחם מודרני, מבוקר, בטוח ואיכותי ככל שניתן.

מתחם בז"ן מתאפיין בפעילות ענפה וייחודית והחברות הפועלות בו עוסקות בתהליכי הזיקוק והפטרוכימיה. תעשייה זו מייצרת מוצרים חיוניים וחשובים למשק כגון: דלק למכוניות ולמטוסים, אריזות פלסטיק, צעצועים, כלי מיטה וטקסטיל, פנסים, שמנים ונרות.

העתקת המכללות הצבאיות לעין כרם מהווה הזדמנות חד פעמית להעצמת הסימביוזה בין ערכי צה”ל והמכללה לפיקוד ומטה לבין ערכי הטבע, ירושלים והמקום.

העיקרון העומד בבסיס התכנון מושתת על סכמת ענף הזית, לפיו העלים, המשולים למבנים המוצעים בפרויקט, פרוסים לאורך שדרה מרכזית ומופנים באותה העת לכיוונים שונים. המתחם המוצע מתחקה אחר שלוחת הרכס הקיימת ונפרש אל עבר שיפולי הטופוגרפיה ע"י העמדת המבנים בשתי רצועות בינוי מרכזיות.

קמפוס המכללות, השואב השראתו ממקורות אייקונים ירושלמיים, מתוכנן להיות אחד מסמלי המקור והגאווה הצהליים והירושלמיים, ולתפיסתנו יהווה סמל למנהיגות, ציונות והוויה ברת קיימא.

פריסת רצועות הבינוי נעשית בדומה לאות האנגלית V, כך שהנוף משער הכניסה למתחם הלימוד וההוראה הולך ונגלה אל הבינוי תוך שהוא טומן בחובו מבטים מרתקים ומסקרנים – מן המכללה אל החוץ ומן הסביבה המידית אל המכללה. בכיכר המרכזית ניצב מעין תורן מרכזי, מגדלור, המהווה נקודת ציון למתחם בפרט וסמן עתידי לזהות המרחב בעין כרם. במישור הקונספטואלי אור המגדלור מסמל את ערכי האדם, הקצין והמפקד הניצבים במרכז המכללה ויוצרים את שדרת הפיקוד העתידית של צה"ל.

במישור התכנוני המגדלור הינו גם נתיב המעבר האנכי בין המפלסים האופקיים, כלומר בין החניה התת קרקעית לבין הכיכר המרכזית.

החלטת הממשלה לפנות את רוב בסיסי צה"ל במרכז ולהעבירם דרומה, וכך לממש את ערך הקרקעות היקרות והוספתן למלאי הקרקעות המתדלדל באזורי הביקוש.

ריכוז בסיסי ההדרכה הכלל צה"ליים במחנה אחד תוך מודרניזציה וייעול של כלל מערך ההדרכה הצה"לי ובנוסף יצירת קטליזטור לפיתוח אזורי מואץ בדרום.

ההצעה הוגשה בהזמנת חברת שיכון ובינוי במסגרת מכרז DBOT שבו התחרו צמרת החברות היזמיות בארץ.

התכנון התבסס על עקרונות תכנית האב שהוכנה לעיר הבה"דים ולקח בחשבון את ההפרדה הנדרשת לפעילות המיוחדת של כל אחד ממתחמי ההדרכה הייעודיים מצד אחד ומצד שני איחד, עד כמה שניתן, את הפונקציות המשותפות כדי ליצור מתחם יעיל ושמיש.

תוכננה טבעת לתחבורה ממונעת והספקה סביב המתחם עם כיכרות ומערכת הולכי רגל פנימית שתחבר בין כל הפונקציות וזאת ללא חציות והתנגשויות בין שתי המערכות. כמו כן נלקח בחשבון הזמן המצומצם העומד לרשות החניכים בקורסים השונים וניתן דגש על קיצור זמני ההליכה בתוך המתחם ככל האפשר.

בתכנון המתחם נלקחו בחשבון, לאורך כל הדרך, התנאים האקלימיים והושם דגש על הצבת ותכנון הבינוי בצורה מיטבית בכל רחבי הקמפוס.